הדרכת הורים

הורות טובה דיה הינה פרפרזה למונח "אם טובה דיה" (Good Enough Mother) אותו תבע, התיאורטיקן הפסיכואנליטיקאי, דונלד ויניקוט.  זהו מונח מרכזי בתיאוריה של ויניקוט, אשר מתייחס לטיפול ההורי הראשוני אשר ניתן לתינוק בראשית חייו ומאפשר התפתחות נפשית בריאה.

בזכות השינוים שחלו בהגדרת התא המשפחתי, אנו מכלילים את התיאוריה של 'אם-תינוק' לכל מבוגר משמעותי הממלא תפקיד הורי בחייו של הילד. והבנה רחבה יותר לחשיבות הרבה שיש למבוגרים המשמעותיים, בהתפתחותו הבריאה של הילד.

המעבר מהסתכלות על 'האם-תינוק' להסתכלות על 'ההורים-תינוק', תרמה רבות לילדים אך גם הציבה קשיים ואתגרים חדשים בפני ההורים.

הבולט ביניהם הוא הצורך בגיבוש עמדה הורית שבבסיסה אחידה ועדין מאפשרת לכל אחד מההורים להביא את המאפיינים האישיים הייחודיים שלו/שלה, לכדי ביטוי בקשר עם הילד. כל זאת באופן מותאם לצרכים המשתנים ולמאפייניו האישיים של הילד.

"It takes a village to raise a child" – "נדרש כפר שלם כדי לגדל ילד אחד"

פועל יוצא של התרבות המערבית שאימצנו, מצריכה כיום מזוג הורים למתן מענה על מכלול הצרכים של ילדם ו/או אחריות על מציאת המענים לצרכים המשתנים של ילדם, מחוץ למשפחה. זאת בנוסף לצורכי פרנסה, ניהול הבית, טיפוח מערכות יחסים חברתיות והתפתחות אישית כמקובל וכזה החשוף לרשות הרבים "ולשיפוטם", למשל באמצעות הרשתות החברתיות.  

וזה עוד לפני שהכרנו במציאות שבה יש יותר מילד אחד במשפחה…

כולנו שואפים להיות הורים טובים דיים לילדים שלנו. חלקנו אף שואפים להיות הורים מצוינים, כאלו שלא יעשו את הטעויות אותם עשו הוריהם; ובכל זאת, במציאות חיינו המורכבת, פעמים רבות הורים מוצאים עצמם מתרחקים מההורות אותה דמיינו ומתקשים להביא לידי ביטוי את המשאלות, העמדות האישיות ואת הערכים על בסיסם האמינו שיגדלו את ילדיהם. 

ויניקוט הדגיש כי תפקידה של האם הטובה דיה, (או כפי שהצגנו זאת, תפקידם של הורים טובים דיים) אינו רק להיות שם עבור הילד שלה כאשר יש בה צורך, אלא גם לסגת כאשר הילד שלה אינו זקוק לה ולאפשר לו להתמודד עם המשימה שנדרש לה התפתחותית, באופן עצמאי, ככל שיוכל, תוך נוכחות הורית ומתן עזרה (הדהוד, מתן תוקף, תיווך, הכוונה מילולית, תמיכה פיזית, התמודדות עם תסכול) כאשר יפנה ויבקש/יצטרך. להבנתו של ויניקוט, אם טובה דיה, מאפשרת לילד שלה לפתח תחושת מסוגלות בריאה ולהפוך בהדרגה להיות יותר עצמאי ונפרד ממנה תוך הבניית 'תחושת עצמי' שתמשיך ותתגבש לאורך שנות חייו עד לסיום גיל ההתבגרות והכניסה לבגרות.  

בנוסף לכך, לתפיסתנו, הורות טובה דיה אינה הורות נטולת טעויות או כשלים. הורה טוב דיו הוא ההורה המצליח לעצור, להפנות מבטו פנימה לעצמו (גם אם לאחר זמן), ולהכיר בקושי הקיים ולבקש עזרה. הורות טובה דיה מתאפשרת כאשר יש מרחב לדו-שיח ומחשבה משותפת, המתקיים בין ההורים, על התנהלותם ותגובותיהם ההוריות, המחנכות כלפי כל ילדיהם יחד וביחס לכל ילד בנפרד, בהתאם למאפייניו וצרכיו הייחודיים. 

הורים שבאופן אקטיבי ויזום יעשו את המאמץ הדרוש ליצירת מרחב שכזה – המצריך פעמים רבות, מעורבות וליווי של מטפלת מקצועית – יצליחו ליצור הורות מיטיבה דייה המעודדת תקשורת בין אישית מכבדת, אווירה משפחתית נעימה ובטוחה ובנית מערכות יחסים מעצימות ומטפחות בתוך המשפחה; וילמדו את ילדיהם מודל ליצירה, שימור והתנהלות במערכות היחסים השונות בחייהם (ובמיוחד כבני זוג והורים בעתיד).