הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder

כאשר מסבירים על תופעה כלשהיא, נהוג להתחיל בהגדרת המושג. עם-זאת, שמה של ההפרעה אינו משקף את מהותה. בדומה להיבטים רבים של הפרעת הקשב שבהם – מה שרואים כלפי חוץ לא משקף את המתחולל בפנים.   מסיבה זו, בחרנו לפתוח בהבהרה של מה היא לא!

הפרעת קשב היא לא תופעה חדשה השייכת לשפע ולהצפה הקיים היום. 

היא לא תוצאה של הורות לקויה, חינוך גרוע, תזונה לא בריאה או שעות מסך מרובות 

ובוודאי שהיא לא תוצאה של פגם באישיות של הילד או ביטוי לאינטליגנציה נמוכה – נהפוך הוא, מרביתם של בעלי הפרעת קשב, הינם בעלי אינטליגנציה גבוהה בהשוואה לבני מינם וגילם ומרובי כישרונות. 

אז מהי כן?

הפרעת קשב היא הפרעה נוירולוגית, אורגנית, רב ממדית המוכרת ונחקרת מזה כ-120 שנה.  

מקורה של ההפרעה הוא בתפקוד לקוי של האונות הקדמיות  במוח  (קורטקס) האחראיות תהליכי וויסות בקרה ושליטה.  

להפרעת הקשב שני ממדים עיקריים:

1. תסמיני ליבה – קשב; היפראקטיביות; אימפולסיביות
2. התפתחות לקויה של תפקודים ניהוליים (Executive Functions) באופן שפוגם ביכולת   לוויסות רגשי, חושי, מחשבתי והתנהגותי.

בשל תפקוד לקוי בעיקר של האונות הקדמיות במוח, ישנו קושי בוויסות כמות הגירויים הנקלטים במוח והתאמת התגובה ההתנהגותית למצב הנתון ותנודתיות רבה בתפקודי השליטה הוויסות והבקרה.  לקריאה נוספת אודות האטיולוגיה של הפרעת הקשב.

הפרעה זו משפיעה על כלל התפקודים (קוגניטיביים, נפשיים-רגשיים, התנהגותיים) ותחומי החיים של האדם; ובאים לידי ביטוי בדרכים שונות – התנהגות, תהליכי חשיבה ולמידה, וויסות רגשי, תפקוד אקדמי, יחסים במשפחה, יחסים חברתיים, יציבות ותפקוד תעסוקתי, שמירה על בריאות ונטייה לפגיעות גופניות עקב חוסר שימת לב, נהיגה מסוכנת, שימוש בחומרים ממכרים (ספוילר !! טיפול תרופתי בהפרעת קשב, מפחית את הסכנות הנ"ל ומונע אותם). לקריאה נוספת בנושא מיתוסים ודעות קדומות אודות הטיפול התרופתי בהפרעת קשב

על אף האמור, השפעה מכרעת על הופעתם וחומרתם של הסימפטומים יש לסביבה הקרובה – ליחסים עם הדמויות המשמעותיות בחייו, לתקשורת שיש לו איתם, למסרים שמקבל מהם ובהתאם מפנים לעצמו. 

לעיתים קרובות, מצטברים תסכולים וקשיים גם בגלל תגובות הסביבה וגם מקשיים אובייקטיבים כתוצאה מההפרעה וחוסר הבנה של הילד/המבוגר עצמו, לגבי מה שקורה לו. 

יתרה מזאת, נמצא כי רוב בעלי הפרעת הקשב, נולדים עם נטייה לרגישות תחושתית גבוהה (רגישות לרעש, רגישות למרקמי אוכל וטעם, מגע של בדים, תפרים בגרביים, קושי לשאת צפיפות, יתר שימת לב לפרטים ויזואליים ולריחות);  ובשילוב עם תגובת הסביבה (הנ"ל), מתגברת החוויה הסובייקטיבית של תחושת השונות וחוסר ההתאמה של בעל ההפרעה לסביבה.

 ההפרעה השקופה – אחד האתגרים העיקריים הקיימים בהתמודדות עם הפרעת הקשב נובע מכך שזו "הפרעה שקופה" ללא סממן חיצוני כלשהוא. התפקוד משתנה לאורך היום באופן שבתחילה מקשה על הסביבה להבין את הסיבה לתנודתיות בתפקוד ובהתאם עשויה להגיב בחוסר סבלנות או בחוסר אמפתיה ולייחס לילד או למבוגר בחירה מודעת להתנהגותו המשתנה.

חשוב לציין כי השפעתה של ההפרעה והקשיים הנרחבים שהיא "מייצרת" מקשה על בני משפחתו, חבריו ואחרים בסביבתו, לא פחות מאשר על האדם עצמו. במילים פשוטות, לא רק הילד או המבוגר בעל ההפרעה סובלים… יחד איתו סובלים כולם.