טיפול רגשי
המושג Well being, המתורגם לעברית בהמשגות מגוונות ובכללן-רווחה נפשית, שלומות, מיטיבות סובייקטיבית וכד', מתייחס לאופן בו האדם תופס את האיכות הכוללת של חייו עצמו או של ילדיו, כחיובית ורצויה. בנוסף לרווחה גופנית וסביבתית החיונית לקיומנו, רווחה נפשית מתייחסת גם להיבטים של מימוש עצמי, חווית ערך עצמי צמיחה, התפתחות ויצירה. רווחה נפשית מבוססת בין היתר על קביעתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, לפיו האדם, בדומה לכלל האורגניזמים החיים, שואף להגביר רגעי עונג ולהימנע או לצמצם ככל הניתן, רגעי סבל.
נהוג להתייחס לשני ממדים אשר השילוב ביניהם מגדיר את רווחתו הנפשית של האדם. מרכיב קוגניטיבי המתייחס להערכתו הכוללת של האדם ביחס לחייו, את שביעות רצונו הכללית מחייו וכן את מידת שביעות הרצון שלו בתחומי חייו השונים ובכללם עבודה, זוגיות, משפחה, לימודים, חברה וכד'. המרכיב השני מתייחס לתפיסת האדם את חייו כאל בעלי משמעות ותכלית, מימוש עצמי ואוטונומיה.
טיפול רגשי, הינו אחד הדרכים המקובלות (בתרבות המערבית) לצורך שיפור רווחתו הנפשית של האדם. מושג זה כולל בתוכו מגוון רחב של גישות ודרכי התערבות,, כולן במטרה לסייע בחיזוק וחיבור לכוחות פנימיים, הקניית ושיפור מיומנויות תפקודיות ויסות רגשי, מחשבתי והתנהגותי, עיבוד חוויות טראומטיות, הפחתת מתח נפשי וחיזוק הביטחון העצמי של האדם זאת על מנת להצליח להתמודד בהצלחה עם דרישות החיים ועל מנת לבסס את מסוגלתו של הפרט להתמודד בהצלחה עם מצבי תסכול, הסתגלות לשינויים והתאקלמות בסביבות שונות ומשתנות, התמודדות עם קונפליקטים ופתרון בעיות.
מי מוסמך להציע טיפול רגשי?
לפי חוק משרד הבריאות, מוסמכים לעסוק בטיפול רגשי אנשי מקצוע בעלי תואר אקדמי בתחום הטיפול שעברו הכשרה מקיפה הכוללת לימודי תיאוריה, התנסות והדרכה ובכללם- פסיכיאטריים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מטפלים זוגיים ומשפחתיים, מטפלים באומנות ובאמצעות משחק, בהבעה ויצירה, פסיכותרפיסטים וכיוצ'.
הגישה הטיפולית והטכניקות המשמשות בטיפול רגשי מותאמות לגיל המטפל, מאפייניו והעדפותיו האישיות, הכשרת המטפל והתאמה לצורך ולבעיה המוצהרת בגינה נעשתה הפנייה לטיפול.
טיפול רגשי נותן מענה לילדים, בני נוער ומבוגרים. המענה ניתן באופן פרטני-אישי, זוגי, משפחתי, או להורים עם ובלי השתתפות ילדם.
ישנם סוגי טיפולים רגשיים רבים. הטיפול המוכר והנפוץ ביותר הוא הטיפול באמצעות שיחה. טיפוליים המבוססים גישות טיפוליות מגוונות למשל – טיפול מבוסס על הגישה הדינמית, טיפול המבוסס על הגישה של הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי (CBT) ועוד. לצד טיפולים מבוססי שיחה, ישנם סוגי טיפול המשלבים את הגוף בחוויה הטיפולית ועושים שימוש באמצעים לא מילוליים כדוגמת הטיפול באומנות ובאמצעות משחק, שימוש בטכניקות של מיינפולנס והגברת מודעות לקשר בין תחושות-רגשות-מחשבות והתנהגות.
זיהוי הצורך בטיפול רגשי בילדים – מתי ילד צריך טיפול רגשי?
זיהוי הצורך בטיפול רגשי בילדים הינו מאתגר, מאחר וילדים נוטים לבטא את קשייהם בהתנהגות או בתפקוד. בנוסף, פעמים רבות, יש קושי, להבחין בין היבטים הקשורים להתפתחות נורמטיבית ומאפייני גיל ומאפיינים הקשורים למציאות וסביבה "אובייקטיבים" (בוודאי בארצנו מרובת האתגרים) ובין מצבים המעידים על מידה של מצוקה המצריכה מענה מקצועי.
וכאילו אין האתגר מספיק, לקושי מצטרף גם ערב רב של "יועצים" ו"מומחים" ביניהם, בעלי מקצוע, בני משפחה, חברים, שכנים ואחרים עם כוונות טובות ואמיתיות, מגוון רב של דעות ומנטליות , הבדלי גישות חינוכיות בין ההורים או מהסביבה הקרובה והרחוקה ועוד.
אנו מאמינות כי הורה הינו המומחה לילדיו ובהתאם, מרגיש ויודע מתי התנהגות הילד, מעידה על קושי ו/או מצוקה. איתור הצורך בעזרה וההחלטה לפנות לטיפול מקצועי, מצריכה מההורה להתבונן על התנהגות ילדו בהתייחס להיבטים של של משך זמן, עוצמת התגובה הרגשית ו/או ההתנהגותית של ילדו ומידת הפגיעה בהשתלבות ובתפקוד היומיומי.
סימנים שיכולים לעזור להורים להחליט שילדם זקוק לטיפול רגשי:
- פער הולך וגדל בין תפקוד הילד לגילו הכרונולוגי גם בהשוואה לבני גילו או אחים בוגרים.
- שינויים משמעותיים בהתנהגות הילד, שאינם מוסברים ע"י נסיבות חיים או נסיבות סביבתיות אובייקטיביות. מצבי חרדה, תנודתיות במצבי רוח, התפרצויות זעם, בכי מתמשך
- קושי בהתמודדות במצבים חברתיים ובין-אישיים,הימנעות מאינטראקציות חברתיות או קושי להשתלב בהם.
- קשיי וויסות רגשי-התנהגותי כולל הפרעת קשב וריכוז, התנהגות לא מותאמת וקשיים במסגרות החינוכיות.
- קושי בביסוס הרגלים כדוגמת: תזונה, שמירה על הגיינה, ארגון והתארגנות, קושי בשינה, קושי שפתי וניהול זמן פנוי.
- רגרסיה (חזרה) לשלב התפתחותי מוקדם יותר , אובדן מיומנויות שכבר נרכשו והתבססו. למשל הרטבה, היצמדות להורה, קשיי פרידה, קושי לישון בחדר נפרד מהוריו, דיבור ו/או התנהגות ינקותי.
מזמינות להתקשר ולהתייעץ איתנו ללא מחויבות מוקדמת
לטיפול רגשי תפקיד חשוב בתמיכה בבריאות הנפש לכל הגילאים. למרות שהגישות והטכניקות עשויות להשתנות בין ילדים, בני נוער, ומבוגרים, המטרה נשארת אותה הדבר: לספק מרחב בטוח לאנשים לחקור את רגשותיהם, להבין את עצמם טוב יותר, ולפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות. בישראל, כמו ברבים מחלקי העולם, גישה לטיפול רגשי כרוכה בניווט בנוף מורכב של ספקים ועלויות, אך זיהוי הצורך בתמיכה ונקיטת הצעד הראשון לקראת טיפול יכולים להיות החלטה משנה חיים לשלום הנפש של הילד.
סוגי טיפול רגשי אצלנו:
Play Therapy – טיפול באמצעות משחק מתבסס על בניית קשר בין-אישי כבסיס מוגן ובטוח, המאפשר לילד לבנות את עולמו הפנימי, במציאות – לבחון אותו, לדמות מציאות קצת אחרת ולסגל לעצמו כוחות פנימיים, מחזקים, להתמודדות עם העולם החיצוני ומערכות היחסים שלו בו.
המשחק "יוצר עולם" – באמצעות החומרים והחפצים, שהם כמילים – החוברים ויוצרים "משפטים" ומביעים ביטוי סמלי לתחושה, להרגשה, לחקירה ולהבנה של כל מה שמתרחש במרחב הנשמה. על המשחק ככלי טיפולי
טיפול מכוון הפרעות קשב והתנהגות מאתגרת – מסתבר שאפשר גם אחרת! המפגשים הטיפוליים מתקיימים בשלב הראשון עם ההורים בלבד. במפגשים אלו ההורים הופכים למומחים באמצעות חשיפה לידע מדעי מהימן ובניית הבנה מעמיקה של הפרעת הקשב הספציפית של ילדם – זאת בדגש על הבנת השפעתם הנרחבת של תפקודים ניהוליים חסרים והשפעתם המכרעת על תפקודו היומיומי של הילד והמתבגר. עיקר המפגשים הינם מתן כלים אופרטיביים למענה הורי יעיל ומיטיב. בדומה להפרעת הקשב שהינה "הפרעה ביצועית", בהשפעתה, בחלק מהמקרים, הילד יודע מה עליו לעשות אך לא מצליח לעשות זאת בזמן אמת. בחלק אחר מהמקרים, בשל קשיי הוויסות, לא התפתחו מיומנויות ניהוליות-תפקודיות באופן שמקשה או לא לא מאפשר לילד למלא הצלחה דרישות ומשימות הוריות, תואמות גיל. מצב המוביל לתסכול רב ביותר ובא לידי ביטוי בהתנהגויות לא מותאמות – תוקפנות, הימנעות, התפרצויות זעם וביטויים מילוליים קיצוניים.
המפגשים עם ההורים מתמקדים בביסוס מענים חינוכיים "הלכה למעשה" כמענה לאתגרים המשפחתיים שבשגרת היום-יום.
בהמשך, ובהתאם לצורך של כל משפחה – מצטרף הילד או המתבגר למפגשים. שני ההורים נוכחים בכל המפגשים, וביחד עם ילדם, לומדים לנהל את הפרעת הקשב באופן שיתרום לאווירה משפחתית נעימה ומתפקדת.
עם מתבגרים, המשך תהליך הטיפול כולל פגישות פרטניות לעיבוד חוויות שצבר כתוצאה מהקשיים הנוירולוגיים ועל מנת לחזק את ביטחונו העצמי ולשפר את תפיסתו את עצמו ואת תחושת המסוגלות שלו.
טיפול במבוגרים – הטיפול מיועד לאנשים בגירים המעוניינים להיטיב את חייהם בפן הרגשי, לאנשים המתמודדים עם אתגרים גופניים ונפשיים, מצוקות ומשברים. התהליך הטיפולי מבוסס על מפגש פרטני, שיח פתוח ותקשורת בין מטפלת למטופל/ת.
לאורך החיים אנו אוספים חוויות המעצבות את אישיותנו והשקפת עולמנו באופן המשפיע על מערכות היחסים ותחושת הרווחה האישית. לעיתים כתוצאה קונפליקטים בלתי פתורים בעבר הרחוק והקרוב, לעיתים כתוצאה מקשיים על רקע אורגני – נוירולוגי, אשר לא קיבלו מענה מספק במהלך הילדות. הטיפול מיועד לאנשים עם משברי גיל, תחושות של חוסר סיפוק, הפרעות נפשיות, התפרצויות זעם, קשיי תפקוד הנובעים מהפרעת קשב וריכוז.
טיפול הורה-ילד – טיפול שמטרתו העיקרית לתת להורה כלים לבנות מערכת יחסים מטיבה עם ילדו; לפתח כלים וכישורים בינאישיים אצל כל אחד/ת מהם/ן, מתוך הבנה וראיית האחר/ת. המטפלת מדריכה את ההורה "בזמן אמת" (ואת הילד/ה, אם יש צורך בתווך), בתוך האינטראקציה שהם/ן יוצרים/ות במפגש הטיפולי. בנוסף, ההורה נפגש/ת עם המטפלת לשיחת הדרכה בחשיבה משותפת על האירועים שעלו במפגש המשותף.
טיפול זוגי – טיפול שמטרתו לאפשר שיח עם הקשבה פעילה של הזוג אחת/ד לשני/ה, מתוך ראיית האחר/ת והבנת צרכיו/ה במערכת היחסים. מיועד לסייע לזוג המתקשה לגייס את הכלים-הכישורים הבינאישיים על-מנת לבנות שיח מכבד, משמר ומקדם מערכת זוגית משותפת. תהליך המאפשר בניית גשר לתקשורת מיטיבה על מנת להתמודד בהצלחה וביחד עם אתגרי החיים.
טיפול משפחתי – הטיפול נועד לסייע למשפחה בהתמודדות עם אתגרי החיים בין שהם נובעים מהאינדיבידואליות של אחד/ת מבני המשפחה ובין שם נובעים מנסיבות החיים והמציאות. התהליך הטיפולי מאפשר הבנייה טובה יותר של ההיררכיה במשפחה באמצעות חיזוק "יחידת ההורים", חיזוק "יחידת הילדים" ושיפור הקשר והתקשורת ביניהם.
להורים
הדרכת הורים – הדרכת הורים לרוב מלווה טיפול פרטני של לאחד/ת או יותר מילדי המשפחה.
טיפול בהורות – טיפול בהורות בא במטרה להביא את ההורים לשפה הורית אחידה בזכות ולמרות השוני האינדיבידואלי ביניהם. מיועד למשפחות בהן יש קושי בתיאום גבולות וערכים, בעיקביות האמירה ההורית או חוסר תאימות להיררכייה המשפחתית-חינוכית ('הילד/ה לא סופר/ת אותי', "הילד/ה מקשיב/ה רק להורה השני ולא לי).
שאלות ותשובות על טיפול רגשי
תשובות ברורות לשאלות נפוצות על טיפול רגשי, עלויות, משך הטיפול, בחירת מטפל והתאמת הטיפול לילדים ולמבוגרים.
מה זה טיפול רגשי?
טיפול רגשי הוא תהליך שבו אדם נפגש עם מטפל מוסמך כדי להתמודד עם קשיים רגשיים, לפתח מודעות עצמית ולשפר את איכות חייו. הטיפול יכול לעסוק בחרדה, עצב, טראומה, משברי חיים, קשיים במערכות יחסים, דימוי עצמי ודפוסים שחוזרים על עצמם. הוא מתאים לילדים, למתבגרים ולמבוגרים, כאשר אופן הטיפול מותאם לגיל ולצרכים האישיים.
מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי?
כדאי לפנות לטיפול רגשי כאשר קושי רגשי חוזר על עצמו, משפיע על התפקוד או אינו נפתר בעזרת ההתמודדות הרגילה. טיפול יכול לסייע כשמרגישים תקועים, כאשר חרדה או עצב משפיעים על היום־יום, בעקבות גירושין, אובדן, מעבר או שינוי משמעותי בחיים, וגם כאשר רוצים להכיר את עצמנו טוב יותר ולפתח דרכי התמודדות חדשות.
כמה עולה טיפול רגשי?
עלות טיפול רגשי פרטי נעה בדרך כלל בין 350 ל־550 ש"ח לפגישה של 50–60 דקות. המחיר עשוי להשתנות בהתאם להכשרת המטפל, הניסיון המקצועי, מיקום הקליניקה וסוג הטיפול. בחלק מהמקרים ניתן לקבל החזר חלקי מקופת החולים או מביטוח פרטי, ולכן מומלץ לבדוק מראש את תנאי הזכאות.
מה ההבדל בין טיפול רגשי לטיפול אצל פסיכולוג?
פסיכולוג הוא בעל מקצוע עם הכשרה אקדמית ורישוי בתחום הפסיכולוגיה, בעוד שטיפול רגשי הוא שם רחב לסוג השירות הטיפולי. טיפול רגשי יכול להינתן על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים נוספים בעלי הכשרה טיפולית מתאימה. בבחירת מטפל חשוב לבדוק את ההכשרה הקלינית, הניסיון, תחום ההתמחות וההתאמה האישית למטופל.
כמה זמן לוקח טיפול רגשי?
משך הטיפול הרגשי תלוי בסיבת הפנייה, במטרות ובעומק הקושי. טיפול ממוקד סביב אירוע או קושי מסוים עשוי להימשך כ־10–15 פגישות. עבודה על דפוסים רגשיים עמוקים, טראומה או קשיים ממושכים עשויה להימשך שנה ואף יותר. בפגישות הראשונות המטפל מעריך את המצב ומציע מסגרת טיפולית מתאימה.
האם טיפול רגשי מתאים גם לילדים?
כן. טיפול רגשי מתאים לילדים ומותאם לגיל, ליכולת הביטוי ולצרכים הרגשיים של כל ילד. אצל ילדים הטיפול מתבצע לעיתים באמצעות משחק, ציור, אמנות, תנועה וסיפור, שמאפשרים לבטא רגשות שקשה להסביר במילים. הטיפול יכול לסייע לילדים המתמודדים עם חרדה, קשיי הסתגלות, אובדן, גירושי הורים, קשיים חברתיים או הפרעת קשב.