המוח השני: כיצד הקשר בין מערכת העיכול למוח משפיע על קשב וויסות רגשי

כשהבטן והראש מדברים ביניהם

בשנים רבות הטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) התמקד כמעט באופן בלעדי במוח: במוליכים עצביים כמו דופמין ונוראדרנלין, בתפקודים ניהוליים וביכולת לווסת קשב והתנהגות.

אולם בעשור האחרון מתרחבת ההבנה המדעית כי המוח אינו פועל לבדו.

יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שמערכת נוספת בגוף משחקת תפקיד משמעותי בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית שלנו – מערכת העיכול.

לעיתים מכנים אותה גם “המוח השני”.

מערכת העיכול אינה רק אחראית על עיכול המזון. היא מערכת מורכבת הכוללת רשת עצבית רחבה, מערכת חיסונית פעילה וקהילה עצומה של חיידקים – המכונה המיקרוביום.

בין המוח למעי מתקיימת תקשורת מתמדת, המכונה בעולם המחקר ציר המעי-מוח (Gut–Brain Axis).

ההבנה של הקשר הזה משנה בהדרגה את הדרך שבה חוקרים ומטפלים מסתכלים על קשיי קשב, ויסות רגשי והתנהגות.

מהו ציר המעי-מוח?

ציר המעי-מוח הוא מערכת תקשורת דו־כיוונית בין מערכת העצבים במוח לבין מערכת העיכול.

התקשורת הזו מתבצעת דרך כמה מערכות מרכזיות:

מערכת העצבים – עצב הוואגוס

אחד המסלולים המרכזיים הוא עצב הוואגוס, עצב ארוך המחבר בין המוח לאיברים פנימיים רבים.

מעניין לדעת כי רוב הסיבים העצביים בעצב זה מעבירים מידע מהמעי אל המוח, ולא להפך. כלומר, המוח מקבל באופן קבוע מידע על המתרחש במערכת העיכול.

המיקרוביום – קהילת החיידקים שבגופנו

במעיים חיים טריליוני חיידקים.
קהילה זו נקראת המיקרוביום.

חיידקים אלו משתתפים בתהליכים רבים:

• פירוק מזון

• ייצור חומרים ביולוגיים שונים

• ויסות מערכת החיסון

• והשפעה על מסלולים עצביים הקשורים למצב הרוח ולתגובות ללחץ.

חומרים כימיים המשפיעים על מצב הרוח

חלק ניכר מהסרוטונין בגוף – חומר הקשור לתחושת רוגע ולוויסות רגשי – מיוצר במערכת העיכול.

למרות שהסרוטונין שמיוצר במעי אינו נכנס ישירות למוח, הוא משתתף במנגנונים פיזיולוגיים שמשפיעים גם על מערכת העצבים המרכזית.

המשמעות היא שמצב מערכת העיכול עשוי להשפיע, בעקיפין, גם על מצבי רוח, רגישות ללחץ ויכולת וויסות.

הקשר בין מיקרוביום ל-ADHD

בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שבדקו האם קיימים הבדלים במיקרוביום של אנשים עם ADHD.

סקירות מחקריות מצאו כי לעיתים קיימים הבדלים בהרכב חיידקי המעי בין אנשים עם הפרעת קשב לבין קבוצות ביקורת.

עם זאת חשוב להדגיש:

המחקר בתחום עדיין מתפתח, והממצאים אינם אחידים בכל המחקרים.

המשמעות היא שאנו עדיין לא יכולים לומר שהמיקרוביום “גורם” להפרעת קשב, אך ייתכן שהוא משתתף במנגנונים המשפיעים על התפתחות הקשיים או על עוצמתם.

מחקר ה-MADDY: מיקרונוטריינטים ו-ADHD

אחד המחקרים המעניינים בתחום נקרא MADDY (Micronutrients for ADHD in Youth).

זהו מחקר קליני אקראי שבדק האם תערובת רחבה של מיקרונוטריינטים – כלומר ויטמינים ומינרלים – עשויה להשפיע על ילדים עם ADHD.

במחקר השתתפו ילדים שלא נטלו תרופות ממריצות. החוקרים השוו בין קבוצה שקיבלה תערובת מיקרונוטריינטים לבין קבוצת פלצבו.

התוצאות הראו כי חלק מהילדים שקיבלו את התוספים הראו שיפור במדדים קליניים של קשב ושל ויסות רגשי.

עם זאת, לא כל המדדים הראו הבדל מובהק בין הקבוצות, ולכן החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים.

במחקר המשך שבדק גם את המיקרוביום נמצא כי אצל חלק מהילדים שהגיבו לטיפול נצפו שינויים בהרכב חיידקי המעי.

הקשר בין השינוי במיקרוביום לבין השיפור בסימפטומים עדיין נחקר.

דלקת, מערכת החיסון והקשר למוח

תחום מחקר נוסף שבוחנים כיום הוא הקשר בין דלקת כרונית בדרגה נמוכה לבין תפקוד מוחי.

כאשר המיקרוביום אינו מאוזן – מצב המכונה לעיתים דיסביוזה – עשויים להיווצר במעי תהליכים דלקתיים.

חוקרים בודקים כיום האם תהליכים אלו יכולים להשפיע גם על מערכת העצבים.

ההשערה היא שתהליכים דלקתיים מסוימים עשויים להשפיע על תפקוד אזורים במוח הקשורים לקשב, ויסות רגשי ושליטה בדחפים.

עם זאת חשוב לציין:
הקשר בין דלקת, מיקרוביום ו-ADHD עדיין נמצא בשלבי מחקר ואינו נחשב מסקנה סופית.

מה המשמעות עבור טיפול בילדים עם קשיי קשב?

הבנת הקשר בין הגוף למוח מאפשרת הסתכלות רחבה יותר על ילדים עם קשיי קשב.

במקום לראות את הקושי רק דרך ההתנהגות או התפקוד בבית הספר, ניתן להתבונן גם על גורמים פיזיולוגיים שעשויים להשפיע על הילד.

לדוגמה:

• הרגלי שינה

• תזונה

• פעילות גופנית

• בעיות עיכול

• רגישויות מזון

גורמים אלו אינם “גורמים” להפרעת קשב, אך הם יכולים להשפיע על עוצמת הקשיים ועל היכולת להתמודד איתם.

שילוב בין גוף לנפש בטיפול

בעבודה טיפולית עם ילדים ומתבגרים חשוב לשלב בין מספר מישורים:

טיפול רגשי

עיבוד רגשי, חיזוק דימוי עצמי, ולמידה של אסטרטגיות לוויסות רגשי והתנהגותי.

הדרכת הורים

סיוע להורים להבין את הצרכים של הילד וליצור סביבה תומכת יותר בבית.

התייחסות לאורח החיים

במידת הצורך ניתן לשלב גם בדיקה של הרגלי תזונה, פעילות גופנית ושינה – לעיתים בשיתוף אנשי מקצוע נוספים כמו רופאים או תזונאים.

גישה זו אינה מחליפה טיפולים מבוססי ראיות, אלא מוסיפה הסתכלות רחבה יותר על הילד כמערכת שלמה.

צעדים קטנים שיכולים לתמוך באיזון הגוף

מחקרים בתחום התזונה והמיקרוביום מצביעים על מספר הרגלים שעשויים לתמוך במערכת העיכול ובבריאות הכללית:

• תזונה מגוונת הכוללת סיבים תזונתיים

• הפחתת מזון אולטרה-מעובד

• פעילות גופנית סדירה

• שינה מספקת

• שהייה בטבע

הרגלים אלו אינם “טיפול בהפרעת קשב”, אך הם יכולים לתרום לבריאות הגוף והנפש כאחד.

לסיכום

המחקר על הקשר בין מערכת העיכול למוח פותח חלון מרתק להבנה עמוקה יותר של הקשר בין גוף לנפש.

המוח והמעי אינם פועלים בנפרד – הם מנהלים דיאלוג מתמיד.

הבנה זו מאפשרת לנו לראות ילדים עם קשיי קשב לא רק דרך ההתנהגות שלהם בכיתה, אלא כחלק ממערכת שלמה הכוללת גוף, רגש וסביבה.

וכמו בהרבה תחומים בהתפתחות ילדים –
לעיתים דווקא הסתכלות רחבה יותר היא זו שמאפשרת למצוא דרכים חדשות לעזור.