המוח הינו חלק ממערכת העצבים שלנו, המורכבת מנוירונים אשר תפקידם להעביר מסרים/פקודות לתפעול הגוף. המוח עצמו הינו החלק החשוב במערכת העצבית היות והוא מרכז ומפיץ את הפקודות לפעילות הגוף (קולט מידע מהסביבה, מעבד ושולח הוראות מעשיות ליתר חלקי המערכת העצבית בגוף). אם הגעתם לעמוד הזה קודם, מומלץ לקרוא קודם את ההסבר אודות הפרעת קשב וריכוז.
המסרים מועברים בשתי דרכים – כימי וחשמלי:
המסרים הכימיים במוח מועברים ע"י "שליחים" כימיים הייחודיים לו ונקראים נוירוטרנסמיטורים.
המסרים החשמליים הינם גלי חשמל בתדירות ועוצמה משתנה (בהתאם למסר / הפקודה).
בכדי להרחיב את ההבנה אודות ההפרעת הקשב, חשוב להתחיל בהסבר באשר מבנה המוח ותפקודו:
המוח מורכב משני חלקים הנקראים המיספרות. ישנן שתי המיספרות, כל המיספרה מחולקת לארבע אונות: מצחית, עורפית, קודקוד, רקה.
- חומר האפור במוח מהווה את החלק העיקרי של המערכת העצבית המרכזית והוא מכיל את התאים העצביות שבהן מתרכזים המחשבים והפעולות הפסיכולוגיות. חומר האפור מורכב מגוף התאים והדנדריטים שלהם והוא מקור היכולת המוחית שלנו לתפקידים כמו חשיבה, רגש, זיכרון ופעולת תנועה.
- החומר הלבן במוח הוא החלק שבו נמצאים הסיבים העצביים שמעבירים מידע בין חלקי המוח ובין המוח לשאר הגוף. הסיבים הלבנים הללו עשויים מחומצות והם מסייעים בתפקוד תנועתי וחיידקינזמטי.
- נוירוטרנסמיטורים הם כימיקלים המשמשים להעברת המידע בין תאי העצב במערכת העצבית שלנו. הם עוזרים לשלוח מידע והודעות בין תאי העצב, ומשפיעים על פעילות המוח והגוף. נוירוטרנסמיטורים חשובים בתהליך החשיבה, הרגש, ובשליטה על פעולות התנועה שלנו.
- המרחב הבין-סינפסי הוא המרחב הקטן ביותר בין שתי תאי עצב שבו מתרחשת התקשורת העצבית. במרחב זה, תא עצב אחד שולח מידע באמצעות חשמל והתא השני מקבל את המידע באמצעות חומרים כימיים המשוחררים בפני התא השני. תהליך זה מאפשר למערכת העצבית להעביר מידע בין התאים בצורה מהירה ויעילה.
תכלס, מה קורה במוח של בעלי הפרעת קשב?
תאר לעצמך שהמוח שלך הוא כמו צומת תנועה סואן שארבעה נתיבים נפגשים. אצל אדם ללא הפרעות קשב וריכוז, הרמזורים פועלים בצורה חלקה, ועוזרים למכוניות לחצות את הצומת בבטחה תוך סנכרון הרמזורים מכל כיוון, בדומה לעיבוד המידע, למחשבות ולתגובות מותאמות מצב, העוברות בצורה מאורגנת ומסונכרנת.
אצל אדם עם הפרעות קשב וריכוז, הרמזורים בארבעת הנתיבים הנפגשים בצומת, אינם מסונכרנים ויש להם ריבויי תקלות. בהתאם גורמים לפקקים, תאונות או "כמעט" תאונות וצפירות ותסכול בקרב חלק ניכר מהנהגים. בדומה במוח של אדם עם הפרעות קשב, ישנה הצפה של מחשבות ורגשות, בו זמנית באופן שמקשה על הוויסות הרגשי בכלל ועל התאמת ההתנהגות למצב הנתוון בפרט.
חשוב להבהיר – בעלי הפרעת קשב, הינם בעלי מוחות תקינים!!! – המחקרים מראים שהבסיס להפרעת הקשב הינם שינויים קטנים במבנה המוח ותפקודו. הפרעה זאת, מקושרת לתפקודם הלקוי של מוליכים עצביים המשמשים להעברת מסרים בין תאי עצב במערכת העצבית – המוליך העצבי העיקרי המעורב בהפרעת קשב הוא דופמין. האיזון העדין בין פעילות הדופמין לבין פעילות המוליכים העצביים סרוטונין ונוראדרנלין, נחשבת לגורם משמעותי בהבנת האטיולוגיה של ההפרעה, כלומר, הפרשה לא מאוזנת של נוירוטרנסמיטורים (יותר מדי או פחות מדי).
ואם נתייחס רגע, לאנלוגית "הצומת" – הקולטנים הינם כחיישני התנועה המזהים את מצב התנועה (כמות הרכבים וקצב התנועה) בכל אחד מהנתיבים הנפגשים בצומת ומתאימים את פעילות הרמזורים בהתאם. אצל בעלי הפרעת קשב, הקולטנים אינם מצליחים לקלוט ו/או לנתב את "התנועה".
בנוסף ממצאים ממחקרים שונים, מראים על:
- תת פעילות במרכז הבקרה הוויסות והשליטה הנמצא באונות הקדמיות במוח.
- פחות חומר אפור באונות הקדמיות וכי נפח האונות הקדמיות קטן יותר.
- פחות רקמה עצבית במובן זה נמצא שהמרכזים האלו פחות מפותחים אנשים עם ADHD בהשוואה לאחרים בני גילם ללא ADHD. מצב זה, שבו יש פחות תאי עצב הינו הבדל אנטומי – מבני.
- הסיבים העצביים דקים יותר והמשמעות היא שיש להם פחות סיבים עצביים המחברים בין שתי ההמיספרות במוח. מכיוון שיש סיבים דקים יותר או מעט יותר סיבים, חלקי המוח מחוברים בעוצמה נמוכה יותר ופועלים בפחות תיאום ו"שיתוף פעולה" בין תהליכים רגשיים לתהליכים שכליים/קוגניטיביים. במצב זה היכולת לווסת ולתאם בין שתי ההמיספרות המוחיות קטנה יותר.
- נמצאו 3 גנים לקויים אצל ילדים עם ADHD בהשוואה לילדים ללא. שני גנים קשורים ליצירת החומרים שמובילים ליצירת הדופמין. גן שלישי שנמצא קשור לדחף בחיפוש אחר ריגושים ((novelty seeking. קיומו של הגן הזה נמצא אצל חלק גדול מהילדים שאובחנו עם ADHD. בעלי גן זה אוהבים ריגושים ויש להם נטייה התנהגותית לחפש אחר גירויים מסעירים וחדשים מבחינתם. ישנו דחף מוגבר לייצר גירויים עוצמתיים שמעוררים.
- ממצא נוסף קשור לאזור במוח התיכון שנקרא "הגרעין המזונב" CAUDATE NUCLUS. ל"גרעין המזונב" שני תפקודים:
- הוא מהווה מעין תחנת ביניים שעוברת/מחוברת לאונות הקדמיות ו"בתחנה זו" באזור זה אמור להתרחש וויסות של הדחפים העצביים שנקלטו.
- פיקוח וניהול תפקודים גרפו-מוטוריים (כתיבה).
אצל ילדים עם ADHD נמצא שהצד השמאלי של "הגרעין המזונב" קטן יותר ופחות מפותח ולכן יש יכולת נמוכה יותר לוויסות. החלק הפחות מפותח מסביר בין היתר את הקשיים שיש לילדים אלו בכתיבה.
טיפול תרופתי להפרעת קשב , ברובו, מכוון לויסות הפרשת הדופמין ו/או הנוירופנירפין – ריטלין / סטרטרה / קונצרטה…. היות והגורם העיקרי הינו במבנה המוח האישי של אותו אדם – התדירות והכמות של הפרשת הנוירטרנסמיטרים עם יכולת הקולטנים – ההשפעה התרופתית על האדם הינה אינדיבידואלית! כלומר, שני אנשים בעלי הפרעת קשב, עלולים להגיב לאותה תרופה באופן שונה: עבור אדם אחד היא "תעורר" ותרחיב יכולות תקשורת, ריכוז וקשב; בעוד שלאדם אחר למרות ויסות הקשב, דווקא "תעורר" ירידה במצב רוח והגברת ישנוניות.
חשוב להדגיש – הטיפול התרופתי הינו סיוע בלבד – (1) מסייע לגוף לזמן קצוב בלבד ואיננו מעורר תלות פיזית (התמכרות). (2) איננו פותר את הקושי, אלא, מאפשר למידת טכניקות התמודדות וסיגולן, לאורח חיים מטיב יותר, גם כשההשפעה התרופתית נמוגה.
פיטר ג'נסן היטיב לתאר זאת במטאפורה של ילד עם מוח כשל מנוע של מכונית מרוץ עם ברקסים של אופניים…
- 13/05/2015
דר' אדוארד האלוול, הוא פסיכיאטר עם גישה יפה במיוחד כלפי ADHD. בסרטון הבא הוא מספר כיצד הוא מסביר את הנושא לילד שמגיע אליו לאבחון. הוא אומר לילד : "יש לי חדשות מדהימות בשבילך. יש לך מוח מדהים. אתה לא יכול לעצור כשאתה צריך וזו בעיה שעלולה לעשות לך צרות כי זה יגרום לך להתרסק. אבל אני מומחה לבלמים אז אני יכול לעזור לך ללמוד לשלוט במנוע הפרארי המדהים הזה שיש לך במוח, כך שתוכל לזכות במירוצים ולהיות אלוף!".
לצפייה בסרטון ביוטיוב – לחצו כאן.