מה בין חשש, לחץ ופחד לחרדה?

חשש, לחץ ופחד הן תגובות נורמאליות וחיוניות עבור ההישרדות שלנו. פחד מתעורר בנו כאשר גופנו מזהה סכנה מיידית או ממשית ומטרתו לעורר את המערכת הפיזיולוגית שלנו לפעולה – "להילחם" או "לברוח" תלוי מצב ונטייה טבעית המשתנה מאדם לאדם.

לחץ וחשש הינם ביטוי של פחד בעוצמה נמוכה יותר. 

על פי רוב מתעוררים בעקבות מחשבות הנתפסות "כמאיימות" להבדיל מסכנה ממשית וקונקרטית. למשל ילד החושש שלא יהיה לו עם מי לשחק בגן השעשועים או לחוץ מהמחשבה כי יצליח במבחן.

רגשות אלו חשובים ותורמים משמעותית להתפתחות בריאה. 

כך לדוגמא ילד שאינו חושש כלל ממידת הצלחתו במבחן, סיכוי גבוה יותר שלא יעבור כלל על חומר הלימוד ויתרגלו כהכנה למבחן. 

פחד הינו רגש חיובי וחשוב. 

ילדים "שאינם חווים" תחושת פחד, נמצאים בסיכון גבוה יותר להיות מעורבים בתאונות או להיפגע עקב חוסר זהירות ושימת לב לקורה בסביבתם.

היעדר מוחלט של חשש ופחד אינם רצויים. 

במידה וזהו דפוס התנהגות קבוע ומתמשך אצל ילד, עשוי הדבר להוביל לכך שכישורי מסוימים החיוניים לתפקוד עצמאי תקין, לא יתפתחו. לדוגמא, למידה עצמאית, התמודדות עם תסכול ומציאת אסטרטגיות אישיות לניהול זמן, ארגון והתארגנות ללמידה אפקטיבית, הסתגלות לשינויים ומעברים ואף לקשיים חברתיים. 

מידה גבוהה מדי של חשש ופחד, אינו יעיל. 

ילדים החווים מידה גבוהה של חשש, לחץ  או פחד, עשויים להרגיש מעין שיתוק שבעקבותיו, צפויה התנהגות נמנעת או מסתגרת. למשל קושי והתנגדות מעצם הוצאת חומר הלימוד מהתיק, כל שכן, תרגול החומר לקראת המבחן. 

*חשוב להבחין בין אמירות כדוגמת "לא אכפת לי איזה ציון אקבל במבחן", "אני בכלל לא צריך ללמוד, אני יודע מעולה את החומר" – אמירות העשויות להעיד דווקא על מידת לחץ או פחד גבוהה מדי; לבין אמירות מציאותיות כדוגמת "עברתי על החומר ואני מבין אותו". "למדתי ואני מרגיש מוכן למבחן".

בתקופה הנוכחית – אוקטובר 2023, כולנו, גם מי מאיתנו שאינם גרים בדרום הארץ, עשויים לחוות מידות גבוהות יותר של חשש, לחץ ופחד, ברמה קיומית – תגובה רגשית מותאמת למצב. זאת בעיקר נוכח עוצמת התקפת הפתע של המחבלים, בשבת  07/10/23 ונוכח אופייה המחריד והמזעזע והסחרור שאליו נכנסנו, כולנו,  מאותו הבוקר.

חרדה היא מילה המתארת רגש המתעורר בנו כאשר אנו "קוראים" את העולם כלא בטוח ומאיים.  זהו פחד בעוצמה גבוהה. אך, בעוד שתחושת הפחד מיוחסת לחשיפה לגירוי חיצוני או פנימי ממוקד וספציפי, עכשווי או עתידי. רגש המתעורר באדם ביחס למחשבה אותה מזהה, המאפשר לו להסביר במילים ממה מפחד (כאמור, זו תגובה תקינה וחשובה כתוצאה ממנה מופעל מנגנון Fight or Flight -לחימה- בריחה, שהכרחי להישרדות הקיומית).

 תחושת החרדה, מיוחסת לגורם מעורפל וכוללני, אשר לעיתים קרובות אינו ניתן להמשגה מדויקת (אנשים לא תמיד מצליחים להסביר ממה בדיוק הם מפחדים או מה עורר את תחושת החרדה). במרבית המקרים, חרדה מובילה את האדם לתחושת שיתוק ואינה תורמת לביטחונו הגופני-נפשי שכן האדם תופש את המצב כבלתי ניתן לשליטה, ללא יכולת להימנע ממנו ואת עצמו כחסר אונים.

אנשי המקצוע מבחינים בין חרדה מצבית – ע"פ רוב נמשכת תקופה יחסית קצרה ובמרבית המקרים טריגר מזוהה (למשל ה-07.10.23), לבין חרדה כמאפיין אישיותי, המשפיע על מכלול תחומי התפקוד של האדם לאורך חייו – ע"פ רוב ללא טריגר הניתן לזיהוי או המשגה.

אז מה הבעיה?   הרי פחד הוא רגש חיוני-טבעי בהיותנו אנושים ולכולנו יש חששות ופחדים.

הבעיה הינה כאשר מתעורר קושי בוויסות התגובות הגופניות והרגשיות  ועוצמת הפחד הופכת להיות חרדה – העלולות להפריע ולפגוע בהתנהלות התקינה. 

ככול שתדירות ועוצמת החרדה גוברת ומתמשכת, כך גדל הסיכון לפגיעה רחבה יותר בתחומי תפקוד רבים או מתרבים.  נלווה לכך, ביסוס דפוסי התנהגות לא מסתגלים ולא יעילים המובילים לצמצום וירידה בתחושת הרווחה הנפשית (Well Being), אצל הילד והמבוגר.

כהורים אנו מזהים עליה בפחדים אצל ילדינו, בתקופות שונות:  

חלקן קשורות לתקופות התפתחותיות נורמטיביות בהן הילדים משנים את אופן החשיבה וההתייחסות שלהם במפגש עם המציאות – בגילאים שונים הילדים נותנים "קפיצה" התפתחותית ומגלים יכולות חדשות, מגלים את הכוח שלהם ומעצבים את אישיותם (מפגינים דרכים יצירתיות לפריקת עול קוראים תיגר על הסמכות ההורית). 

ובחלקן אלו תקופות בעקבות אירועי חיים (מציאותיים או דמיוניים) כדוגמת מעבר בין מסגרות חינוכיות-גן, עלייה לכיתה א', מעבר מקום מגורים, לידת אח.ות, גירושים של ההורים, מוות של בן.בת משפחה קרוב, מצב ביטחוני, חשיפה למידע מציף או שאינו תואם גיל או יכולות רגשיות או קוגניטיביות באמצעי התקשורת, המדיה והרשתות החברתיות השונות.

עליה ברמת הפחד אינה בהכרח מעידה על בעיה!

תיווך הורי, צמצום החשיפה למדיה כמידת הצורך, אהבה, הכלה ונוכחות הורית בטוחה ורציפה, חיבוקים, נחמה ובעיקר סבלנות ומתן זמן למנגנוני ההגנה והוויסות וחיבור למשאבי הכוח והחוסן הפנימיים הקיימים בילד באופן טבעי – יאפשרו לילד התמודדות תקינה ומעצימה עם פחדיו ויאפשרו לו להרגיש בעל מסוגלות וערך. 

TipTipul – טיפ הורי

מתי להתחיל לדאוג? למה עלי ההורה, לשים לב?

לרוב – כאשר הילד מתנהג באופן שונה מהתנהגותו הרגילה, כאשר התנהגותו מסלימה באופן חוזר ונשנה, כאשר חלה רגרסיה בהתנהגות ובשלב ההתפתחותי, כאשר אני ההורה לא מצליח.ה לעזור לילד שלי בדרכים שעד כה עזרו וסייעו לו, כאשר אני מרגיש.ה שמשהו קורה לו ואני ההורה לא מצליח.ה להבין מה הסיבה והמקור להתנהגות 

זה הזמן לאסוף מידע! מידע שיסייע לכם ההורים לזהות את מידת המצוקה של ילדכם, אם קיימת. מידע שיכוון אותכם לקבלת העזרה הרלוונטית. 

כיצד לפעול: מומלץ להגדיר פרק זמן של כשבוע-שבועיים ולעקוב באופן יותר קרוב ומודע. ככל הניתן בסביבות השונות בהן הילד נמצא (גן, ביה"ס, מסגרת בלתי פורמלית, בני משפחה אחרים) ולשים לב לקיומם של התסמינים המפורטים מטה. (לקחת את הזמן לאיסוף המידע – במרבית מהמקרים – יתרום משמעותית ליכולת שלכם לסייע לילד שלכם לקבל את העזרה המדויקת והנכונה עבורו ויחסוך לכם בעלויות ובהשקעת משאבים שלא לצורך או שלא עוזרים. נדירים המקרים בהם ההחלטה ההורית לעקוב ולנטר את התנהגותו ומצבו של הילד – תגרום לנזק ולפגיעה ארוכת טווח במצבו הנפשי של ילדכם).   

*אצל ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וקשיי ויסות, מאפייני החשיבה הנ"ל עשויים להיות חלק מביטויי הפרעת הקשב ואינם בהכרח ביטוי להופעת חרדה.  עם זאת, חשוב לשים לב האם חלה החרפה בעוצמה או בתדירות

**מאפיין נפוץ אצל ילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וויסות ואצל מתבגרים ובני נוער. עם זאת, חשוב לשים לב האם חלה החרפה בעוצמה או בתדירות

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

במצבי חרדה, ככל שהפנייה לעזרה מקצועית נעשית בשלבים הראשונים או ההתחלתיים של החרדה, כך הטיפול צפוי להיות קצר ויעיל יותר. חרדה מתמשכת כשלעצמה, על פי רוב, לא מעמידה את הילד בסכנת חיים אך בהחלט פוגעת באיכות חייו והסובבים אותו. 

עם זאת, בהיעדר טיפול מקצועי ו/או מעקב רפואי (וטיפול תרופתי במצבים מסויימים) –  חרדה בעוצמה גבוהה מאוד הנמשכת לאורך זמן רב, שוחקת את המערכת הגופנית והנפשית. בחלק מהמקרים, אף עלולה להתפתח למחלה גופנית/ הפרעה נפשית/ דיכאון/ שימוש בחומרים ממכרים / התנהגות הרסנית  ותורמת להגברת סיכון לאובדנות או פגיעות עצמיות (בעיקר בגיל ההתבגרות או בבגרות הצעירה).

השתכנעתי… מה עכשיו?     TipTipul

המענה הטיפולי בחרדה מותאם לגיל הילד, צרכיו ומאפייניו הייחודיים, מצב הוריו ומשפחתו. בכל מקרה תכנית הטיפול תיקבע ע"י ההורים יחד עם המטפלת – "צוות המומחים" לעיתים יצטרף הילד לצוות ולעיתים בלעדיו. 

ככלל, תהליך הטיפול במצבי חרדה כולל:

בילדים צעירים (עד גיל 6), על פי רוב, הטיפול מתמקד בייעוץ הורי ;  טיפול בהורות ; הדרכת הורים ; טיפול משפחתי; טיפול דיאדי / טיפול הורה-ילד. 

מגיל 6 עד גיל ההתבגרות  מומלץ לשלב טיפול פרטני לילד ויכלול הדרכת הורים מלווה טיפול.

בגיל ההתבגרות הטיפול  לרוב, יתמקד בטיפול פרטני למתבגר, בדגש על הקניית מיומנויות לוויסות רגשי-קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב פגישות תקופתיות של ההורים עם המטפלת או פגישות משותפות של המתבגר וההורים עם המטפלת.