רחוב השומרים 36א קרית טבעון

גועל

גועל

הגועל, יחד עם הפחד, הכעס, השמחה, העצב וההפתעה שייך לקבוצה של “רגשות בסיסיים”  הידועים גם כ-"רגשות אוניברסליים" – כאלו שאנו נולדים עם היכולת לחוש אותם ושנזהה אותם על פניהם של אנשים זרים מכל תרבות שהיא. 

גועל הינו רגש ייחודי מכיוון שיש לו תפקיד כפול – ביולוגי-פיזיולוגי וחברתי-נפשי.

במובן הפיזיולוגי– מתעוררת תחושת גועל לצורך הגנה מפני חיידקים המזיקים לבריאותנו הגופנית לרוב משהו שניתן כעקרון לאכול, להיות משהו חי או שמקורו ביצור חי ולהיות “מידבק” כלומר לגרום למה שבא איתו במגע להגעיל. חלב חמוץ, ג'וקים או סוכר עם נמלים, עובש, מוגלה או ריח חריף-חזק.. הן דוגמאות נפוצות למה שעשוי לעורר בנו תחושת גועל. 

במובן החברתי-נפשי – חוקרים מצאו קשר ישיר בין תחושת גועל לבין התפתחות המוסר אצל בני האדם.  שככל שהחברה האנושית התפתחה קיבל הרגש היוקד הזה תפקיד חשוב בשמירה על החברה, על התרבות ועל המוסר. תחושת הגועל מתפתחת בנו באופן תרבותי, והתרחבה מתפקידה במערכת הפיזיולוגית שנועדה להגן על גופנו למערכת הפסיכולוגית שנועדה להגן על הנפש שלנו.

גועל הוא רגש הפועל לשמירה על המציאות החברתית והתרבותית שלנו. הוא מאפשר לנו לבסס בתוכנו היררכיה של ערכים, להתמודד עם מצבים מוסריים מורכבים ולשמר את הסדר החברתי. הנטייה של מצב מסוים לעורר דחייה נתפסת כגורם שיכול להוביל להשתלחות מהירה נגדו. כך למשל מרביתנו נגעלים מגילוי עריות, פדופיליה, התעללות בבעלי חיים וביטויים הקוראים להשמדת אוכלוסיות מובחנות על פי מגדר, צבע, לאום וכד'.

במובן מסוים אנו מקיימים יחסי אהבה-שנאה עם הגועל. על אף שהוא מעורר באדם תחושה פיזית שלילית (כל אחד ברמה אחרת), הרגש הזה גם מסייע לאדם למקם את עצמו על סקאלה תרבותית, מוסרית, חברתית, לפעמים גם פוליטית, ועושה זאת טוב יותר מהשנאה. משום שגועל מהווה מעין קו אדום. גבול מסוים שלא חוצים.

מדובר ברגש אסתטי מפני שהמוקד העיקרי שלו הוא המראה, לא מה הדבר עשה או מסוגל לעשות לנו. התחושה שלנו, כשאנו חשים גועל, היא לא תוקפנית ולא מתגוננת; זו תחושת הימנעות.

דרווין טוען

עד כמה הגועל משפיע על חיי היומיום?

גם מבלי שאנו שמים לב לכך, לרגש הגועל השפעה משמעותית על שגרת חיינו, הן בפן הביולוגי בריאותי-חברתי והן בפן החברתי-תרבותי: אנו משקיעים משאבי כסף זמן ומאמץ על מנת לשמור על היגיינה גופנית אישית ועל היגיינה בסביבה הקרבה והרחוקה שלנו. משקיעים בחינוך ילדינו בהקניית נימוסים ראויים כבר מגיל צעיר. נימוסים פיזיולוגיים כדוגמת- לא לחטט באף בפומבי, שטיפת ידיים לאחר כניסה לשירותים, הימנעות מפיזור ריחות גוף לא נעימים בחברה, לא לאכול בפה פתוח וכן הלאה. אנחנו זקוקים למגע חברתי, אבל כשמדובר במגע קרוב עד כדי סכנת הידבקות אפשרית במחלות, אנחנו בוחרים באופן זהיר את אלה שנתקרב אליהם ומקפידים על אמצעי זהירות על מנת לשמור על עצמנו (גועל משירותים ציבוריים, למשל). 

בנוסף, בתהליך הנקרא בשפה מקצועית "סוציאליזציה" – הורים מחנכים את ילדיהם להתבטא ולהתנהג באופן מנומס=ראוי בהתאם לנורמות החברתיות המקובלות המאפיינות את החברה והתרבות בה חיים והתרבות אליה משתייכים. כך למשל נשאף לחנך את ילדינו לדבר בנימוס למבוגרים, להימנע מאמירות שעשויות להתקבל כפוגעניות – "איכסה, אתה מסריח" ; "אבא, הפלצת", להתלבש צנוע, לא להישיר מבט לבעלי סמכות – כל תרבות בהתאם לנורמות חברתיות וערכי המוסר המאפיינים אותה.

לרוב הקושי של ההורים גובר ככל שגיל הילד עולה מכיוון שביטויי גועל נתפס כביטויים המתקבלים בהבנה אצל תינוקות וילדים צעירים וקיימת ציפייה חברתית להתנהגות חברתית מותאמת ככל שהילד גדל.

ההורים מרגישים פעמים רבות מבוכה רבה מהתנהגות ילדם בעיקר כי הפרשנות הניתנת להתנהגות הינה כשל מוסרי, ערכי, חינוכי או פגם באישיותו של הילד

האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר מזה!!!!!

ניתן להבחין בין נטייה לגועל לבין רגישות לגועל:

נטייה לגועל – מתייחסת לתדירות ולעוצמה של תגובת האדם לגועל. אנשים נבדלים אחד מהשני במידה שבה הם חווים תחושת גועל וקבס בתגובה לגירויים משתנים.. ישנם ילדים ומבוגרים עם נטייה גבוהה יותר לחוש גועל והם עשויים להיגעל ממכלול גירויים שרבים אחרים יחוו באופן יותר ניטרלי.   או למשל, בשלב התפתחותי של בני 4-6 יש רגישות גבוהה יותר לריחות ותגובת גועל ממקומות בעלי ריח שונה/חזק ממה שרגילים (אפילו ביתו של חבר).

רגישות לגועל – היא רמת השליליות שמתקשרת לחוויית הגועל. כאשר תהיה רגישות רבה לגועל – התגובה לגועל תגבר ותגדל גם המוטיבציה להימנע ממצבים שעלולים באופן פוטנציאלי לעורר גועל. ויתכן שהתנהגות מרחיקה-מתנגדת-"מוסרית" תהיה

מה עושים עם ילד ש"הכל" מגעיל אותו?

ילדים עם רגישות מולדת גבוהה, נוטים לחוות את העולם באופן עוצמתי יותר ובהתאם עשויים להגיב בהתנהגויות שאינן תואמות את גילם הכרונולוגי כפי המצופה.

למרבית הילדים הרגישים, יש קושי מולד לוויסות חושי/רגשי/תחושתי. חלקם מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. ילדים אלו נוטים להגיב בתגובה חריפה במצבים שילדים ללא קשיים 

על פי רוב, ילדים בעלי רגישות גבוהה הינם ילדים שהפנימו היטב את נורמות ההתנהגות המצופה מהם והשלימו בהצלחה תהליכי סוציאליזציה תקינים. הקושי שלהם אינו נובע כלל ועיקר מכשל מוסרי או ערכי או מתוך התרסה וסירוב לקבל את כללי ההתנהגות החברתיים.

הקושי של ילדים רגישים המתקשים בוויסות כשמו כן הוא! – קושי בוויסות

התנהגותם נובעת משילוב של רגישות ביולוגית מולדת – כך הם חווים את הגירויים באופן חזק יותר ובמידה גבוהה הרבה יותר בשילוב של תפקוד לקוי של האונות המצחיות הקדמיות (קורטקס) האחראיות על וויסות, בקרה ושליטה. לכן מתקשים להגיב בהתנהגות מקובלת חברתית.

במצבים אלו חשוב לזכור שכפי שלא היינו מעלים בדעתנו לכעוס או להעניש ילד המאובחן עם אפילפסיה אשר במהלך התקף הוציא קצף מפיו. ולא היינו שופטים את הוריו על חינוך גרוע… כך ובאופן זהה – אנו נדרשים להתנהג גם ביחס לילדים עם הפרעת קשב וריכוז וקשיי וויסות.

בדומה לכך שנעשה ככל האפשר לוודא שהילד האפילפטי מאוזן תרופתית ורגשית ונעשה את מקסימום המאמצים למנוע התקפים אפילפטיים, כך תפקידנו כהורים וכמבוגרים הנמצאים בקשר עם ילד המתקשה בוויסות לסייע לו לפתח אסטרטגיות ודרכי פעולה במצבים מעוררי גועל עבורו, כך שתגובותיו לא יפגעו בו או באחרים סביבו.

לשם כך ולפני הכול – הכרחי שאנחנו המבוגרים נאמין שמה שמרגיש הוא אמיתי גם אם אנחנו חווים זאת אחרת ולא נכעס נעניש או נבטל את הרגש המתעורר בו בטענה שהמציאות "האמיתית" אינה כפי שהוא טוען.

ילדים אלו זקוקים לכך לעזרת הוריהם במצבים חברתיים שמעוררים בהם דחייה ורתיעה בשל תחושת גועל – בעיקר במפגשים משפחתיים, ארוחות משותפות ושהייה במקומות צפופים וסגורים – גם בגילאים בוגרים יותר.

התנהגויות נפוצות

מתי לפנות לטיפול?

מומלץ לפנות לטיפול מוקדם ככל הניתן כדי להימנע מפגיעה משמעותית במערכת היחסים שלכם עם ילדיכם ו/או של הילד עם אחרים בסביבתו.

בטיפול תקבלו ידע מדעי מתוקף מחקר שיסייע לכם להבין את הילד שלכם טוב יותר. אך בעיקר תקבלו כלים פרקטיים שיאפשרו לכם לסייע לילד שלכם להתנהג כפי המצופה מילד בגילו גם במצבים שמתעורר בו מידה גבוהה של גועל. 

ילדיכם ילמד לזהות מוקדם יותר מצבים העשויים לעורר בו גועל ובתהליך הטיפול נסייע לו לפתח את היכולת להגיב באופן שאינו פוגעני ומקובל חברתית, באותם מצבים.

אך לפני הכול והכי חשוב – תהליך הטיפול יאפשר לכם להפחית תחושות אשמה, תרגישו פחות לבד וחסרי אונים ותוכלו להרגיש תחושת מסוגלות התתרום לערך העצמי וההורי שלכם ככל שתפקודו של הילד ישתפר והתנהגותו תהיה מיטיבה יותר ומותאמת יותר לגילו ולציפיות שיש ממנו.

תהליך הטיפול כולל מענה בכל מרחבי החיים – פגישות הדרכה איתכם ההורים, פגישות עם צוותים חינוכיים בהתאם לצורך, פגישות פרטניות עם הילד ו/או פגישות משותפות של הילד ושלכם, פגישות משפחתיות. כל משפחה והצרכים שלה. כל משפחה והטיפול הנכון עבורה.

תפריט נגישות