תפקודים ניהוליים

על אף השפעתם המשמעותית על התפקוד היומיומי, ניתן למפות קשיים אלה רק על-פי משימות/התנהגויות יומיומיות שלצורך ביצוען התקין, נדרש אותו תפקוד – לדוגמא: ילד המתקשה לסדר את החדר, יתכן ויש לו קושי בהתארגנות במרחב (אחד מהתפקודים הניהוליים) ו/או קושי לשתף פעולה עם דרישה לא מתוכננת.  בסופו של דבר, מיפוי התפקודים הנוהליים המונמכים הינו מהותי לצורך מענה מותאם, היות והסיוע למי שמתקשה בהתארגנות שונה מהסיוע למי שמתקשה בשינוי ופעולה ע"פ הוראה; כלומר מיפוי התפקוד הניהולי הלקוי, מאפשר לצפות מראש מצבי קושי ולהתאים את הציפיות והדרישות מאותו אדם.  למרות זאת, ההתנהגות הניצפת "הסופית" עשויה להיות תוצאה של מספר תפקודים ניהוליים מונמכים ועל כן המוקד בתהליך הטיפול הינו על פתרון הבעיות שאותם תפקודים מונמכים מיצרים, באופן שגם תורם לחיזוק היכולת החסרה.

ישנם הגדרות שונות לחלוקת התפקודים הניהוליים.  אנו מוצאות כי החלוקה ע"פ פג דוסון וד"ר ריצרד גוייר (מתו ספרם: חכמים אבל מפוזרים, 2011) הינה יעילה וברורה, לצורך מיפוי ומיקוד הסיוע, בתהליך הטיפולי:

• ריסון תגובות – היכולת לחשוב לפני שפועלים. היכולת לעמוד בפני הדחף לומר ו/או לעשות משהו מקנה את הזמן הדרוש להערכת הסיטואציה ובחירת תגובה התנהגותית מותאמת למטרה.
  
  
• זיכרון פעיל – היכולת לשמור על מידע בזיכרון תוך ביצוע מטלות מורכבות. כולל את היכולת לשלב למידה או ניסיון קודם בסיטואציה נתונה או לצורך תכנית עתידית.
  
  
• שליטה ברגשות – היכולת לשלוט ברגשות להשגת מטרות, השלמת משימות או שליטה וניהול התגובה  ההתנהגותית. לצורך שליטה ברגשות, נדרשת יכולת לשאת מידה של תסכול ו/או התרגשות הנלווים כמעט לכל מצב בו אנו פועלים במטרה להשיג מטרה מסוימת.
  
  
• נטילת יוזמה/ אקטיביות – יכולת להתחיל בביצוע משימה ללא דחיינות באופן יעיל ובהתאם למסגרת זמן נתונה.
  
  
• תכנון/קביעת עדיפויות – היכולת לקבוע יעדים ומטרות ולתכנן "מפת דרכים" לצורך השגתם. היכולת לקבוע מטרות לטווח קצר, מטרות לטווח ארוך, היכולת לתכנן שלבי עבודה על מנת להשיג את המטרות שהוגדרו ולהגיע ליעדים שנקבעו. כלולה בכך גם היכולת לקבוע סדרי עדיפויות ולתעדף בהתאם במה להתמקד בכל שלב.
  
  
• ארגון – היכולת ליצור ולשמר מערכות / מקומות לשמירה על מידע או חומרים.
  
  
• ניהול זמן – היכולת להעריך את מסגרת הזמן הקיימת לאדם בהקשר לביצוע משימה כלשהיא, היכולת לחלק את שלבי הביצוע הדרושים לצורך השלמת המטרה במסגרת הזמן הקיים, עמידה בלוחות  זמנים, ומועדי סיום (deadline). היכולת כוללת גם את ההכרה שזמן הוא מרכיב בעל חשיבות. 
  
  
• התמדה מכוונת מטרה – היכולת להציב מטרה ולפעול להשגתה, תוך הצלחה להישאר ממוקדים וקשובים לגירוי המטרה מבלי לאפשר לגירויים פחות חשובים (לצורך השלמת המשימה) להסיח את הדעת.
  
  
• מטא קוגניציה (="חשיבה על חשיבה") – היכולת להסתכל על "העצמי" "מבחוץ" לצורך בקרה, פיקוח, שליטה. כולל את היכולת לפתור בעיות תוך ראיית מספר דרכי פתרון אפשריים, היכולת לבקרה וביקורת עצמית וכן להערכה עצמית (למשל היכולת לשאול את עצמנו: "איך הולך לי"? איך היה לי?" "האם מה שעשיתי היה בסדר"?)
  
  
• שמירה על קשב – היכולת לחלק את האנרגיה הנפשית הנדרשת לצורך למידה.  היכולת לחלק את משך הקשב ובאותו זמן לשמור עליו על מנת להתרכז בדבר אחד או יותר לאורך הזמן הדרוש על מנת לסיים משימה או מטלה. היכולת להישאר ערניים למשך כל שעות היום.
  
  
• גמישות קוגניטיבית והתנהגותית – היכולת לעבור ממשימה למשימה וממצב רגשי אחד לשני, היכולת לראות יותר באפשרות אחת כפתרון לבעיה, היכולת לשנות רעיון, מחשבה, פתרון ולקחת בחשבון גורמים טבעיים שעלולים לרמוז על צורך לשנות רעיון.